איש בריטי רצה להציע נישואים לחברתו, אך במקום לתכנן הצעה אחת גדולה ומיוחדת, הוא החליט להאריך את התהליך במשך חמשה חודשים, ולפלוס את ההתרגשות לאורך תקופה ארוכה.
הוא שרטט את הרעיון באופן מתוחכם ויצירתי, תוך כדי שהחליט לצלם 38 תמונות של עצמו ושל חברתו, קלייר ברמלי, מסביב למספר הקשרים שונים בחייהם. בכל אחד מהתמונות הללו הונחה הערכה או פנקס עם המשפט “האם את תרצה להתחתן איתי?”, וכך יצר סדרה של מחוות רומנטיות מתמשכות שהולכות ומתפתחמות לאורך תקופה של חודשים.
הרעיון החל לפני זמן מה, לאחר שהבין כי חברתו בהיריון. הוא הסביר שהגיע למסקנה להצעת הנישואים דרך תהליך איטי, שבו כל תמונה משמשת כשלב באירוע המיוחד. בפועל, הוא סיפר כי אמר לחברתו שהוא מצלם את ההיריון כדי לעקוב אחר התקדמות התינוק, אך בפועל התמונה שימשה ככיסוי מתוחכם למטרתו האמיתית — להציע נישואים תוך בניית סיפור רומנטי ומרגש.
בתוך התהליך, הוא נדרש לקחת יותר מתמונה אחת בכל מצב — לפעמים עם הכרטיס הכתוב, ולפעמים בלי — כדי לשפר את ההפתעה וליצור תחושת סקרנות. לאחר שהצליח ליצור את כל הסדרה, החלטה לוגית הייתה לחכות ליום חג המולד, היום בו הוא הרגיש שהזדמנות מצטברת להציע נישואים באופן מרגש ובלתי נשכח.
הוא תכנן את כל ההכנות ביום חגים, כשהוא לוקח את חברתו לחדירה קפואה ומרהיבה בביתם, ומקין את המחשב הנייד כדי לשתף את ההתרחשות. בשלב מסוים, הוא כרע ברך והציג לה את הטבעת, תוך כדי שהוא משלים את הסיפור הרומנטי שהכין. חברתו, שלא חשבה על כך בכלל, הייתה מופתעת לחלוטין והייתה מלאה רגש והתרגשות, במיוחד לאור ההיריון שלה. היא השיבה מיד בחיוב, ואמרה שאינה צריכה לחשוב פעמיים.
התגובה שלה הייתה מלאה בפסיקה, והיא תיארה את ההתרגשות שלה לראשונה במילים: “אמרתי כן מיד, לא הייתה לי בכלל מחשבה. התרגשתי מאוד, אבל זה מובן — אני הרי בהיריון.”
